חתונה בגליל 

חתונה

 "אוריה ומתנה מתחתנים". כך היה כתוב על ההזמנה הצנועה שהגיעה לביתנו. אגרת קטנה המקפלת בתוכה סיפור גדול. ספור על אהבה המנצחת כל דבר העומד בדרכה. ספור של התמדה, חיפושים, לבטים וקבלת החלטה לזוגיות ממוסדת, טהורה ובאם יורשה לי להוסיף - נכונה, אמיתית ונפלאה.

 החתונה התקיימה בצהרי יום שישי ערב חג הפסח במצפה גילון. ישוב כפרי מימין לדרך שבין עכו לכרמיאל. אוריה ומתנה גרים במצפה צורית הסמוך ולא מפתיע היה שאת החתונה הם ארגנו בישוב הסמוך אליהם.

 זו הייתה חתונה בסגנון של פעם, בהיבט הטוב של המילה.  חתונה צנועה ואיכותית. חתונה שלא נועדה לסנוור את עיני האורחים בעושר ושפע מלאכותי כפי שנהוג כיום בישראל. זו חתונה שאליה הוזמנו בני המשפחה והחברים הקרובים של הזוג המאושר. חתונה שבה המוסיקה שנוגנה היא ישראלית, יפה, מלודית ונעימה לאוזן. מוסיקה שקטה ששולבו בה גם קטעי נגינה ושירה לועזיים. מוסיקה שאינה המהות של האירוע ומחרישת אוזניים. מוסיקה מלווה המשרה אוירה נעימה לסובבים ולנמצאים בחתונה. גם התקליטן עמי אלקלעי הנעים בקולו הערב את חגיגיות החתונה והצלם רמי רימון היה אך לא הורגש כלל. הקייטרינג של אתי ונעמה היה מדהים, האוכל, העיצוב. הכל היה צנוע, זורם, מקסים.

 זו חתונה של מחוות קטנות וחשובות. חתונה שבה החתן הלבוש בחליפה ועניבה - כמו פעם מוצא את הזמן לשוחח עם כל אחד ואחת מהאורחים. מקדיש להם את אותו שבריר של זמן הנותן לו ולה את ההרגשה שהם חשובים ועד כמה שמחים לראות אותם. חתונה שבה הכלה הייתה היפה מכולן, זוהרת, נרגשת בשמלת כלולות לבנה - כמו פעם מקדישה אף היא זמן לכל אורח. חתונה שבה הרב עוזיאל ממורשת המקדש מסביר את הלכות החתונה, מפעיל את הקהל עם תנועות טאי-צ'י של "כל העולם כולו, גשר צר מאוד....."  ומשמח את כולנו . חתונה שבה החתן המאושר והנרגש נישק את הכלה מתחת לחופה ארוכות. חתונה שבה החתן תפר במו ידיו להתפאר את החופה המקורית וקישט את פנים האולם הצנוע ביצירות מקוריות ונעימות לעין, הכל מהטבע בסביבה.

 זו הייתה חתונה שנערכה במקום עם נוף מדהים שאי אפשר לרכוש אותו בעד שום הון שבעולם במקום אחר. חתונה שבה ארגז המנות וההמחאות היה סל נצרים פתוח לכל אדם. ההבדל היה כה גדול. בחתונות אחרות זו כספת משוריינת וכאן, כולם חוגגים עם הזוג. זו הכרזה של הזוג הנשוי - כאן זה אחרת. כאן כולנו יחדיו בשמחה משותפת. כאן כולנו בוטחים בכולנו.היה לי נעים לראות את זה.

סימה ואני מכירים את הזוג מזה כשנה. הם בני גילנו פחות או יותר סביבות גיל החמישים, הגיל שבו גיבשנו לעצמנו את הרצונות וסגנון החיים המבוקש עד לסוף ימינו. זו החלטה שאינה פשוטה בלשון המעטה להתחתן בגיל כזה. זו החלטה המגיעה מהרבדים התחתונים והפנימיים של האישיות שגובשה לאחר כל כך הרבה שנים של לבד וביחד. החלטה על זוגיות מוכללת המעוגנת בקדושת הנישואין. זו החלטה כה משמעותית וכה חשובה בחיים שלא ניתן להבינה עד תום גם עתה, ימים לאחר החתונה המרגשת אליה הוזמנו והגענו ברצון רב.

 שוחחנו בדרכנו לשם ובחזרה עליהם, על משמעות הצעד שעשו. הוקרנו את המעשה. שמחנו על החתונה. עוד זוג איכותי נוסף לישראל. זוג ציוני ללא מרכאות המתכנן את חייו בגליל הפורח, במצפה צורית.

 שמחים בשמחתם. סימה שטיין ואבי זלבה.

ד"ר  אבי זלבה